בעירה נידחת אי שם חי לו איש זקן וחכם. שמו הלך לפניו ורבים עלו אליו לרגל להיוועץ בעצותיו.
ראה הוא דברים שבני אדם לא ראו ולא הבינו.
באחד מן הימים קם נער שובב והחליט לבחון האם יש אמת בגדולתו של האיש הזקן?
לכד הנער ציפור ואחז בה בידו.
אמר לחברו: אגש לזקן החכם, ואשאל אותו האם ניתן להחיות את הציפור שמתה?
אם יגיד שהיא מתה, אראה לו שהיא חיה ואם יגיד שהוא יכול להחזירה לחיים, אמחץ אותה למוות ואראה לו שהיא מתה.
ניגש הנער אל חדרו של הזקן כשהוא אוחז בידו ציפור קטנה ומסתיר את ידיו מאחורי הגב ושאל:
"אדוני החכם, שמעתי על נפלאות וגדולות מעשיך, אמור לי בבקשה,
אוחז אני בידי ציפור קטנה, האם אתה יכול להשיבה לחיים"?
חייך הזקן החכם , הביט אל הנער, ואמר: "נערי היקר, בידייך הדבר"
בכוחו של כל מנהיג להשפיע, זה בידיו
כדי להשפיע, על המנהיג לגשת, ולהיות נוכח מול האתגר ולגדול מעליו.
במו ידיו המנהיג יוצר השפעה עצומה על הסובבים אותו.
יחד עם זאת כמו כל אדם יכול המנהיג גם לטעות. הטעות היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות והגדילה שחווה המנהיג.
בניגוד לאנשים רגילים יודע המנהיג להודות בטעיות ואף לתקן אותן ולא לחזור עליהן שנית.
זהו תהליך נכון ומקדם. תהליך של הכרה בטעות, להודות בטעות ולמידה מטעויות.
האומץ להודות בטעות, הוא כשלעצמו תכונה מנהיגותית.
להודות בטעות זה בעצם לומר "תודה" (להודות) על הטעות שנעשתה וכעת בזכות הטעות אני למד ומשתפר.
בפרשת השבוע,
יהודה, לוקח אחריות על האח הקטן בנימין ומונע באומץ רב את השארתו כעבד במצריים.
המעשה של יהודה מונע טרגדיה משפחתית נוספת לבית יעקב, אחרי העלמות יוסף.
יהודה עושה תיקון לאחר ש 22 שנים קודם לכן, הוא היה האחראי על מכירת יוסף לישמעאלים.
| וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו: |
| לדכִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי: |
(בראשית מד לג לד)
יהודה, כשמו כן הוא, הודה בטעות ותיקן אותה. הוא מתגלה כמנהיג אמיץ אשר יודע להודות בטעות מהעבר.
יהודה הבין שהסיטואציה חוזרת על עצמה פעם נוספת, הוא גם יודע שהכח נמצא בידיו.
בניגוד לכל אחיו הוא ניגש ומתייצב מול האתגר ומשכנע בנאום אמיץ, נחוש ומרגש את עוזרו של מנהיג מצריים (יוסף), לשחרר את בנימין.
פעולתו הייתה כל כך עוצמתית עד שגרמה ליוסף לחשוף את עצמו בפני אחיו, חשיפה שהובילה לאיחוד המשפחה.
מנהיגים טועים. זה סוג של סיכון מקצועי מובנה במסגרת תפקידם. היכולת להודות בטעות, ללמוד ממנה, לצמוח ולהתקדם היא תכונה מנהיגותית.
משבט יהודה יצאו מלכים (מדויד המלך ואילך) וכולנו נושאים את שמו עד היום – יהודים.
משימת המנהיגות השבועית:
בידכם הדבר – הכח בידיים שלכם.
תעשו ותפעלו.
אם במקרה עשיתם טעות, היו מספיק אמיצים להודות בטעות, ללמוד ממנה ולהתפתח.
להודות בטעות היא בעצם אמירת תודה על תהליך הלמידה וההתפתחות שאנו עוברים.
שבת שלום קודקודים
