מר ישראלי מתקשה בראייה ומחליט להיבדק אצל אופטומטריסט. ניגש מר ישראלי לאופטומטריסט והסביר לו על בעיות הראייה שלו. אחרי שהאזין לו בקצרה, הסיר האופטומטריסט את משקפיו והושיט אותם למר ישראלי. "הרכב אותם" אמר. "אני מרכיב אותם כבר 10 שנים והם ממש עוזרים לי, יש לי זוג נוסף בבית, אתה יכול לקחת את אלה". מרכיב מר ישראלי את המשקפיים וזועק "זה נורא! אני לא רואה כלום" "מה הבעיה?" שואל האופטומטריסט, "לי הם עוזרים מאוד" – "עשה מאמץ, תבדוק שוב". "אני מנסה" אומר ישראלי, "הכל מטושטש" "תחשוב חיובי" מאיץ בו האופטומטריסט "המשקפיים מצוינים" "אני לא רואה כלום" ענה ישראלי "כלום באופן חיובי ומוחלט" "אתה ממש כפוי טובה!" זעם האופטומטריסט "אחרי כל מה שעשיתי כדי לעזור לך?" "אני נותן לך פתרון שעובד מצוין כבר 10 שנים ואתה אפילו לא מנסה לעזור לעצמך?" מר ישראלי עזב ההמום את המקום והלך לדרכו. (מבוסס על – 7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד – סטיבן קובי).

***
קרה לך שהבן או הבת שלך נכשלו במבחן? וכשניסת לברר מה קרה? הם התלוננו על ביה"ס או על המורה ושנמאס מהלימודים. התגובה האופיינית של ההורה היא: 1. מה קרה? (חקירה) 2. יעבור לך (מייעץ) 3. זה לא אמיתי (מעריך) 4. מה עומד מאחורי זה? (מפרש) לא ניתן לתת אמון במי שמציע לנו פתרון עוד לפני שהבין את הבעיה שלנו. אבל, האם אנו עצמנו, בתקשורת הבין אישית שלנו, עם הילדים, בעבודה, עם חברים, מאבחנים לפני שאנחנו נותנים תשובה? כמה פעמים שאלנו את עצמנו, הסברתי לו אלף פעם מה צריך לעשות וכלום לא השתנה, לא ברור לי למה הוא לא מצליח?

אנו נוטים להגיב בחיפזון, לתת עצה טובה ולסדר את העניין. לא פעם אנחנו שוכחים תחילה להבין ורק אחר כך להגיב. בקש להבין תחילה ורק אחר כך להיות מובן – זהו המפתח לתקשורת בין אישית אפקטיבית. כשפונים אלינו, למעשה מבקשים עזרה. נוכל לתת את הפתרון הנכון רק אחרי שנבין את הבעיה האמיתית ואת זה נוכל לעשות כשנהיה קשובים באמת לשמוע את הצד השני. אם נפעל לפי שלושת העקרונות היוונים נשיג תקשורת נכונה ובריאה: אתוס: האמינות האישית שלנו, האמונה שיש לאנשים ביושר האישי שלנו, זהו הביטחון והאמון שאנו משרים. פאתוס: יצר הרגשות – אמפתיה.

הבנה מלאה עם הרגש של הזולת. לוגוס: ההיגיון, הצד השכלי של הבנת הדברים. מוטב להקדיש 10 דקות של הקשבה והבנת הבעיה מאשר לבזבז שעות במתן פתרונות לבעיה שלא קיימת.

שבת שלום קודקודים.