מלך עשיר היה נוהג לצאת מפעם לפעם לטייל בממלכה ולראות מה קורה בקרב העם. יום אחד יצא המלך לבוש במיטב בגדיו ויצא לטייל. במהלך הטיול נתפסה גלימתו בענוד ברזל חלוד ונקרעה מצא המלך חייט פשוט וביקש ממנו שיתקן עבורו את הגלימה המלכותית.. החייט לקח את הגלימה, תפר, הדביק ותפר, אך נראה היה כי אינו מרוכז דיי בעבודתו. הבחין המלך שהתפירה עקומה והתיקון מכוער.
"מה קורה לך, זאת לא עבודה של בעל מקצוע?" גער בו המלך. "סלח לי אדוני המלך" פנה אליו החייט, "אני עני ובקושי מתפרס למחייתי, יש לי שבע בנים ושתי בנות והנה הבת הגדולה הגיעה לפרקה ואין לי במה לחתן אותה. ראשי מלא דאגות עד כי אינני מסוגל להתרכז בעבודה". לקח אותו המלך אל הארמון. ניגש המלך לחדר סודי והוציא משם מכונת תפירה חדשנית עם גלילי חוט זהב ארוזים לתפארת ואמר לו: "קח לך את המכונה החדישה ועבוד לפרנסתך" "בכל פעם שתצטרך כסף רב כדי לממן אירוע משמח או השכלה לילדך, חתוך לך חתיכה מחוטי הזהב והחלף אותם בשוק במטבעות כסף" אחז החייט בהתרגשות במכונה ובגלילי הזהב, הלך לביתו.
עם המכונה החל לעבוד במרץ ולתפור בגדים מרהיבים לכל דורש. את גלילי הזהב שמר במקום מסתור. חבריו ומשפחתו הפצירו בו למכור את הזהב ולהתחיל מאותו הרגע חיים חדשים. אך הוא הבטיח שרק לקראת חתונת הבת שלו הוא ישתמש בחוטי הזהב. בכל יום עבד החייט בשמחה כשהוא חסר כל דאגה ליום המחר. עבודתו המדויקת יצא למרחקים, והחלו לבוא אליו אנשים מכל הכפרים והעיירות שמסביב, ובמשך הזמן הקים החייט מפעל והפך לאחד מעשירי הארץ. בוקר אחד יצא החייט העשיר לטייל בשוק והנה הוא רואה אדם עצוב ושפוף. שאל אותו על מה ולמה הוא עצוב? האיש הסביר לו שהוא חייט במקצועו וכי לאחרונה התמעטה מאוד עבודתו עד שנאלץ למכור את מכונת התפירה שלו כדיי לממן את מחייתו ולתמוך באשתו וילדיו. הזמין אותו החייט העשיר לביתו ונתן לו את גלילי חוט הזהב ואת מכונת התפירה שקיבל מהמלך, "קח לך את המכונה החדישה ועבוד לפרנסתך" "כשתצטרך כסף למטרה חשובה באמת, חתוך לך מחוטי הזהב מכור אותם וכך לא תצטרך לדאוג יותר". לקח הבחור את מכונת התפירה וגלילי הזהב מלא בספקות.
כשהגיע לביתו לקח מספריים, פתח את האריזה, שלף ממנה את הגלילים הנוצצים והכל לגזור את החוטים. ולהפתעתו היו אלה חוטי בד רגילים צבועים בצבע זהב. נדהם וכועס רץ לביתו של החייט העשיר וקרא בכעס – "למה רימית אותי, אלה חוטים פשוטים ורגילים צבועים זהב", התבונן החייט באיש ובחוטים הגזורים שבידו אמר – מעניין גם אני קיבלתי ברגע של ייאוש את הזהב ולא חשבתי לרגע לעשות בו שימוש שלא לצורך. אני האמנתי במתנה וביכולת שלי ליצור ואילו אתה הִטלת ספק. אתה מבין פנה החייט העשיר אל האיש, "האמונה היא הזהב האמיתי, ובזכות אמונתי בי אני הצלחתי".
***
יש לנו את הכלים להצליח. האם אנו מאמינים בעצמנו? מה דרוש לנו כדי לקום בבוקר בביטחון שהיום אנחנו מצליחים? איך נדע שאנחנו במסלול הנכון? בכל רגע אנחנו בוחרים. הבחירות שלנו הן פועל יוצא של המטרות שלנו. כשאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, אנחנו מתכננים את הדרך, עולים על המסלול ויוצאים לשם מתוך ידיעה ברורה ובביטחון מלא שאכן זו הדרך ובסופה אל היעד נגיע. יחד עם זאת, כשאנחנו יוצאים לדרך, ללא יעד מוגדר, ללא מטרה וללא לוח זמנים, נמצא את עצמנו מסתובבים ומסתובבים עד שתיגמר לנו האנרגיה.
בשני המקרים אין הבדל ביכולת שלנו ובכישרון, אין הבדל בכלים העומדים לרשותנו. ההבדל היחיד הוא בהגדרת המטרה והיעד. כשיש יעד ברור, הדרך לשם ברורה, במהלכה נבצע את הבחירות הנכונות שיקדמו אותנו אל היעד, האמונה שלנו בעצמנו תתחזק ונגיע אל היעד, נשיג את המטרה. אם לא נפעל כך, נבזבז המון אנרגיות וזמן. לא נדע מה נכון עבורנו והיכן אנחנו נמצאים. הציבו לכם מטרות, תבחרו את הדרך אל המטרה, צאו אליה בביטחון ואמונה וההצלחה תגיעה במהרה.
שבת שלום קודקודים.
