תפריט
נשימה ראשונה אי שם לפני חמישים שנה. שעון החול מתהפך והזמן מתחיל ללכת. בשלב מסוים גם אני מתחיל ללכת ובהמשך גם לרוץ. מרוץ החיים התחיל ואני נדרש להביא הישגים. מתחיל עם ציורים ועבודות בגן, ממשיך בכמה קיבלת במבחן? בודקים אותך בכל רגע, אתה יוצר את הדמות של עצמך בהתאם לתוצאות ולסביבה. מתגייסים לצבא וזה לא נעצר, קורסים, דרגות ועוד ממה שאפשר. לפעמים זה מלחיץ, לפעמים זה נחמד. כשמצליח יש כח, כשנכשלים אכזבה. מי לעזאזל קובע מהי הצלחה?! החיים מתקדמים, השעון לא עוצר מלכת. פתאום אני תחת חופה, אוחז בידה של היפה בנשים, עכשיו אני שניים לכל החיים. כשאני שניים צריך להיות לי יותר קל כי הרי הכח שלי הוכפל. חיש מהר הגיעו עוד שלושה, והופ, הפכתי לחמישה. אני חמישה והזמן לא עוצר, אט אט אני מרגיש מתבגר. להיות חמישה זה משהו אחר, שיהיה יותר נחמד הוספנו גם יצור מחמד. תעצרו את הזמן, צריך הפסקה, את שלי עשיתי, אני כבר שישה. מביט בשעון ורואה חמישים (50) wow, הזמן טס מה עושים?
***
האושר האמיתי שלנו נמדד בחיוניות שלנו לסביבה ובהתפתחות האישית שלנו אל מול עצמנו. הזמן עובר בקצב אחיד. לכולם יש עשרים וארבע שעות ביממה. השאלה, מה אנחנו עושים בזמן הזה? לוקחים אחריות.
אחריות – קודם כל אני על עצמי, מקדמים את עצמנו ומשתפרים בכל תחום
אחריות – על המשפחה הקרובה בן/בת הזוג והילדים
אחריות – על הזולת, נותנים, עוזרים ומעצמים בכל מפגש עם אחרים
אחריות – מובילים ומנהיגים
אחריות – אמונה חזקה באני הגבוה, ביקום ובקדוש ברוך הוא (איש באמונתו יחיה)
אחריות – מתחילה ב א' מסתיימת ב ת' – אחריות על הכל מ א' עד ת'.
ארבעים, חמישים, שישים הם רק מספרים המציינים גיל ביולוגי. מה שחשוב הוא: הגיל הפיזיולוגי – המצב הבריאותי וכושר גופני הגיל המנטלי – מה יש לנו בראש, איך אנחנו מגדירים את עצמנו כשלוקחים אחריות, אנחנו גדלים והחיים הופכים למשמעותיים ומעניינים. תחושה של חיוניות והיכולת לגדול ולהתפתח מסבה לנו אושר. כשאנחנו מאושרים הסביבה שלנו מאושרת. מי לא היה רוצה לחיות בסביבה מאושרת?! אחראיים מרגישים שהם מתנהלים נכון במסגרת הזמן ולכן הגיל לא רלוונטי. לעשייה ולפעולה יש משמעות. תאמצו את מודל האחריות, אושר גדול ממתין לכם ולסביבה שלכם בכל רגע.
שבת שלום קודקודים.