המזל האיר למר דרבי. לאחר שנכשל בכריית הזהב והפסיד את כל הונו – זכה להיות נוכח באירוע משמעותי באחד הימים עזר מר דרבי לדודו לטחון קמח בטחנת הקמח ישנה. דודו ניהל משק גדול ונעזר בפועלים אשר חיו במשק.
דלת משרדו נפתחה וילדה, ביתו של אחד הפועלים, נכנסה והתייצבה ליד הפתח. הדוד ראה את הילדה וגער בה בחומרה: "מה את רוצה?" הילדה השיבה בשפל קול:" אמא שלי מבקשת שתיתן לה חצי דולר" "לא אתן" התריס הדוד. "וכעת, רוצי חזרה הביתה". "כן אדוני" ענתה הילדה אך לא משה ממקומה. הדוד המשיך בעבודתו, הוא היה עסוק כל כך שלא שם לב שהילדה לא יצאה. כאשר הביט שוב וראה את הילדה עדיין במקומה, הרעים עליה את קולו: "אמרתי לך ללכת הביתה!" "אם לא תלכי אצליף עליך בשוט!" "כן אדוני" אמרה הילדה ולא זזה. הדוד חדל מעבודתו לקח מקל ופנה אל הילדה בסבר פנים מאימות מר דרבי כלא את נשימתו. הוא היה בטוח כי יהיה עד ראיה להלקאת ילדה.
הוא ידע שדודו איש חם מזג. כאשר הגיע הדוד אל המקום בו עמדה הילדה, היא מיהרה לפסוע פסיעה אחת לפנים, נשאה מבט אל עיניו וצרחה במלוא גרונה: "אמא צריכה חצי דולר!" הדוד עצר, הסתכל בה רגע קט, הניח את המקל, תחב ידו לכיסו הוציא מטבע ונתן לה חצי דולר. הילדה לקחה את הכסף ונסוגה לאיטה אל הדלת, בלי לגרוע את מבטה מן האיש שזה עתה היא ניצחה. אחרי לכתה, ישב הדוד מספר דקות, ובהה לחלל, המום היה מהתבוסה שספג. גם מר דרבי חשב. איך ילדה קטנה, בת של לפועל מנצחת בכוונה תחילה את הבוס הגדול. איך היא עשתה זאת? באיזה כח השתמשה הילדה כדיי להשתלט על המצב? (נפוליאון היל חשוב והתעשר)
***
כמה פעמים רצינו משהו, נענינו בשלילה וותרנו? כמה פעמים עצרנו את עצמינו וכלל לא ניסינו להשיג את מה שאנחנו כל כך רוצים? אנחנו המחסום של עצמינו. אין שום מחסום ובכל זאת אנחנו נעצרים. נחישות, לילדה היה ברור, רק עם הכסף היא חוזרת הביתה. כשאומרים לנו לא למעשה אומרים לנו ל"ע (לא עכשיו) כלומר: אפשר לחזור ולבצע את המהלך שוב ושוב עד שהתוצאה תהיה התוצאה הרצויה. (הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון, בלי לאבד את ההתלהבות” (וינסטון צ’רצ’יל תמשיכו בנחישות, תשמרו על התלהבות ההצלחות כבר מגיעות.
שבת שלום קודקודים.