מר דרבי חי בארה"ב בתקופה בה היו מגלים מכרות עצומים של זהב. החליט מר דרבי, לחפור באדמה ולהתעשר, רכש זיכיון על חלקת אדמה, סימן אותה והחל לחפור בה עם עת ומעדר כדי להגיע לזהב המיוחל. העבודה הייתה קשה אך התשוקה שלו לזהב הייתה גבוהה והוא לא התייאש או התעייף מהחפירות. אחרי שבועות של עבודה מפרכת, העבודה הקשה שלו השתלמה והוא מצא את הזהב שחיפש. כדי להוציא את הזהב מהאדמה ולהעלות אותו אל פני השטח הוא היה צריך ציוד מיוחד ולכן כיסה את שטח האדמה בכדי שלא יגלו את הזהב וחזר לביתו.

כשהגיע הביתה הוא סיפר לבני משפחתו על "המכה” שעשה וביקש מהם להלוות לו כספים כדי שיוכל לארגן את הציוד להוצאת הזהב מהאדמה. כמובן שהם נתנו לו את כל הכסף שהיה צריך, שהרי אחרי הכל, זו עסקה בטוחה. חזר האיש למכרה הזהב עם הציוד המיוחד שקנה והחל לשלוף את הזהב מן האדמה, היה נראה כי כמות הזהב שיוצאת מהאדמה היא אינסופית. הוא מילא קרון של זהב ולפי הקרון ניתן היה לראות כי המכרה שלהם היה העשיר ביותר במדינה בה הם גרו. הכורה המשיך לקדוח באדמה על מנת להמשיך ולכרות את הזהב, אך לתדהמתו עורק הזהב נעלם. הוא המשיך לקדוח מספר פעמים נוספות, אך לא הצליח למצוא את עורק הזהב.

הוא ויתר. מר דרבי, מכר את המכונות לסוחר גרוטאות תמורת כמה דולרים וחזר הביתה ברכבת. הסוחר שקנה את הציוד שלהם, שכר מומחה שיבדוק את השטח שבו הם נכשלו למצוא את הזהב והמומחה ראה שהם היו רחוקים מלמצוא את הזהב במטר אחד, רק עוד מטר אחד שלחפירה בכיוון הנכון והם היו מגיעים, אבל.. הם הפסיקו והתייאשו, מטר אחד מהזהב. סוחר הגרוטאות גרף מיליוני דולרים רבים מן המכרה, משום שהזמין מומחה וקיבל חוות דעת בטרם נכנע. הם התייאשו ופרשו כי ״לא הצליחו״ זמנית והמפלה הזאת גרמה להם לעזוב במקום לנסות בדרך אחרת. הסיפור לקוח מהספר "חשוב והתעשר" של נפוליאון היל.

***
הזהב הוא ההצלחה שלנו, המטרה שאנחנו כל כך רוצים. לפעמים אנחנו עוצרים ומוותרים כי זה נראה בלתי אפשרי. אנחנו מתייאשים ופורשים. אל תוותרו על החלומות שלכם גם לא בתקופה מאתגרת. ״הזהב״ – אלה החיים שיכולים להיות לנו. אף אחד לא יכול למנוע ממך להגיע אל "הזהב" חוץ ממך. הזהב קיים, הוא קיים בכל מני צורות בהמון מקומות, אפילו כאן ממש קרוב. יש לך מטרה, ..אז להתקדם אליה עם נחישות ועוצמה.
יכול להיות שהיא מטר אחד ממך.

שבת שלום קודקודים.