נקודת תחילת ניווט

חודש דצמבר, לילה חשוך ללא ירח, שמיים מעוננים ואין כוכבים.   רוח חורפית קרה.

הטיולית עוצרת באמצע שום מקום, אי שם במדבר ליד דימונה.

נבטים צפון, שטח מישורי, אין הרים, אין גבעות, מרחב פתוח ושטוח, הכל נראה אותו דבר.

עומדים מסודרים ליד הטיולית דרוכים ומוכנים לצאת לדרך.

קבוצת צוערים בקורס קצינים מסיימת את שבוע הניווטים.

לאחר מספר ניווטים מוצלחים הגיע הרגע לניווט גולם.  ניווט זוגות כאשר רק אחד הצוערים מנווט לאחר שלמד את המסלול והצוער השני נמצא כמאבטח ואין לו מושג לאן מנווטים – גולם.

חבר'ה, קורא המ"מ,  אנחנו בנקודת תחילת ניווט.  צאו לדרך!  בהצלחה.

זוגות זוגות יוצאים לדרך הצוערים הנמרצים והמטרה ברורה: להגיע לכל הנ"צ (נקודות ציון) ולסיים את הניווט בזמן הקצר ביותר.

מספר שעות של שקט, דממה.

הרוח החורפית נשמעת היטב באוזני הצוערים הקפואות ומדי פעם יללות טורפי הלילה המדבריים.

לפתע,  קריאה בקשר… "משנה, כאן גפרור 33  אין לי מושג היכן אני נמצא"… ומייד התשובה: "כאן משנה, תרים זיקוק"

נקודת אור כחולה מפלחת את השמים השחורים.   נראה כמו ניסיון מר של כוחות האור הקטנים להתריס נגד כוחות האופל הגדולים, השולטים בלילה הקר.

"גפרור 33, כאן משנה,  תמשיך 1,000 צעדים באזימוט 35 ותחזור לנקודת תחילת ניווט" … " משנה, כאן גפרור 33 . רות, קיבלתי"

תחקיר זריז מבהיר שגפרור 33 התקדם מהר כי רצה לסיים את הניווט עם בונוס גדול על מהירות.

הוא התברבר, חזר לנקודת ההתחלה עבד בקצב שנכון לו, התקדם וסיים את הניווט בהצלחה.

***

תפסת מרובה, לא תפסת

קורה, שאנחנו רוצים מאוד לפרוץ קדימה, לגדול, להתעצם ולהצליח.

מציבים לעצמנו מטרות ויעדים, מכינים תוכנית עבודה, נצמדים לטובים ביותר (כאלה שכבר הצליחו) לומדים מהם ומסתערים קדימה אל המטרה, אל ההצלחה.

ובניגוד מוחלט לתהליך ולרצון – ההצלחה לא באה.

נוצר לנו במח פער גדול בין השאיפות שלנו – לתוצאות שאנחנו משיגים או יותר נכון לא משיגים.

איך זה יכול להיות?

הרי אנחנו עושים הכל נכון, עובדים לפי הספר?!

ובכן, לכולנו יש קצב ויכולות שתואמות את יכולת ההכלה שלנו.

אנחנו כמו מאגר מים שכל הזמן בונים לו עוד שיכבה ומגביהים אותו, בונים ומגדילים.

לאחר שהשכבה החדשה יציבה מספיק, מוסיפים למאגר מים.

התהליך הזה נמשך כל עוד אנחנו מקפידים לבנות את עצמנו, להמתין בסבלנות שהבניה החדשה תתחזק ותהיה מספיק יציבה כדי לאגור אפשרויות נוספות שלא היו אפשריות עבורנו קודם לכן.

אם לא נבנה שכבות חדשות ולא נגדל, נשאר במקום, לא נוכל להתקדם ולצמוח. לא נוכל להכיל יותר.

אם ננסה להכיל יותר ולדחוס למאגר כמות גדולה יותר מבלי שדאגנו קודם לכן להגדיל אותו ולייצב אותו, המאגר יסבול מעומס יתר והוא עלול להיבקע ולקרוס.

כל קבלן, שבונה מאגר או בניין עם יסודות חזקים, כלונסאות, חגורות וקורות, יודע שחייבים להמתין עד ליבוש מלא של הבטון (כ 28 יום).  רק בסוף התהליך אחרי שכל היציקות התחזקו והמבנה עומד חזק ויציב, אפשר להתקדם בבניה ולהעמיס עוד.   בסוף התהליך, מתקבל היתר אכלוס.

חבר'ה, אף אחד לא רץ אחריכם.  תתקדמו ותתפתחו בקצב שלכם, העיקר שאתם מתקדמים ולא עומדים במקום.   ברגע שהכל יהיה ברור, חזק ויציב תמלאו את עצמכם באפשרויות חדשות ותעברו לשלב הבא של הצמיחה שלכם.

שבת שלום קודקודים