כרוח סערה ובטריקת דלת רועמת נכנס הביתה גיל בן ה 16 ורץ להסתגר בחדרו. רונית, אימו של גיל ניגשה אליו כדי לברר מה קרה. אני לבית הספר לא חוזר! זעק הנער אפשר להבין מה קרה? שאלה רונית. צא בבקשה מהחדר ותסביר לי מה קרה. יצא הנער מחדרו, שטף את פניו במים צוננים, נח לכמה דקות והחל לספר. זה קרה בשיעור פיזיקה, המורה לימדה נושא חדש, לא קשה במיוחד, אפילו די מעניין.

היא כתבה על הלוח כמה נוסחאות ולימדה אותנו כיצד יש להשתמש בהן לפתרון בעיות. ואז חילקה לנו דף עבודה וביקשה שנסיים את הדף עד סוף השיעור. אני לא מבין מה קרה לי נכנסתי לבלק אאוט, הכל התבלבל לי בראש ולא הצלחתי לפתור את התרגילים בדף העבודה. נו, אז איפה הבעיה? שאלה רונית, אתה תלמיד נבון, חרוץ וחכם, קורה ש… את לא מבינה! זעק גיל, כל החבר'ה התחילו לדבר, כאילו בשקט, אבל שמעתי אותם מצוין… "איזה אידיוט, אפס מאופס, תרגיל כל כך פשוט, מה הוא תקוע עם זה? כל כך קל והוא לא מצליח" וכמובן צחקוקים – "בטח יעיפו אותו מהמגמה". הרגשתי מושפל, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. רק חיכיתי שיגיע הצלצול ולעוף משם. "אפס מאופס זה מה שאני" סיים גיל את דבריו בקול חנוק.

התבוננה בו אימו ושאלה, אפס מאופס?! אתה?! מי קיבל תעודת הצטיינות בשנה שעברה?! מי קיבל 92 במתימטיקה 5 יח' לפני חודשיים?! באמת אפס מאופס?! כן אמא, מה שהיה היה, עכשיו זה שונה. רגע של שתיקה שרר בחדר.

קמה האם ממקומה, הוציאה מהתיק את ארנקה ושלפה ממנו שטר של 100 ₪. מה יש לי ביד שאלה האם את הנער? נו באמת אמא, שטר של 100 ₪ – ענה גיל. קיפלה האם את השטר לחצי, ועכשיו? כמה שווה השטר המקופל? מה השטויות האלה עכשיו, 100 ₪ מה כבר השתנה?! – ענה גיל "אפס מאופס" צעקה האם על השטר וקיפלה אותו שוב וזרקה אותו לפח הזבל. ועכשיו? כמה שווה השטר המקופל והמושפל שנמצא בזבל? כמה?! תענה! 100 ₪ – ענה גיל בלחש עדיין מאה ₪

***
את הערך שלנו רק אנחנו קובעים “מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן” (משלי יח, כא) אם משהו היה מקלל אותנו או משפיל אותנו בשפה שאנחנו לא מבינים (סינית/יפנית) כנראה שזה לא היה משפיע עלינו כלל. אז למה זה כל כך פוגע בנו כשאנחנו מבינים? מילים הן אויר חם שיוצא מהפה – אנחנו נותנים משמעות למילה ובוחרים להגיב בהתאם למשמעות שנתנו לה. אם מישהו מדבר (מוציא אויר חם מהפה) מעליב אותנו או מנסה להרגיז אותנו, הבחירה האם להיעלב, האם להתעצבן או שזה כלל לא משפיע עלינו היא שלנו בלבד.

את המשמעות עבורנו וההשפעה של המילים עלינו רק אנחנו קובעים. כמה אנחנו שווים? את הערך שלנו אנחנו קובעים. בואו נבחר בערך גבוה, נפגין נחישות ויכולת מדהימה, נתעלם מאויר חם חסר משמעות. הערך שלנו לעולם לא ישתנה אלה אם אנחנו נחליט אחרת. "אף אחד לא יכול לפגוע בי ללא רשותי. "מהטמה גנדי אז בואו נחליט שאנחנו בעלי ערך גבוה ומשתפרים מיום ליום.

שבת שלום קודקודים.