קורח

לא אגו כן מנהיגות

בעיר קטנה בדרום פולין התנהלה לה קהילה יהודית.

החיים בקהילה היו פשוטים ומסודרים כולם ידעו את תפקידם.  הנגר דאג להכנת הרהיטים, הקצב לבשר טרי, הגבן והאופה ידועים היו באיכות מוצריהם והשדכן הזקן הפליא בהתאמות שיצר.

יום אחד הגיע לעיירה שדכן צעיר ונמרץ מהעיר הגדולה.

חיש מהר החל להאדיר את שמו בקרב צעירי וצעירות הקהילה. מבוקר ועד ליל סיפר על רעיונותיו פורצי הדרך ועל שיטת השידוך החדשנית שפיתח.

בכל מפגש  שערך לזוגות דאג לספר על עצמו ועל השיטה החדשנית שלו.  "אני יודע מה דרוש לכם, עושים כך ולא אחרת, תקשיבו לי ולא תתאכזבו" התפאר והפציר בזוגות הצעירים.

נפעמים מהשדכן המוכשר ופורץ הדרך, יצאו הזוגות מהפגישה, אך בחרו שלא להמשיך למרות הגישה.

שבועות רבים של פעילות נמרצת ועשרות פגישות הפכו לחודשים, אך לא הצליח השדכן הצעיר להביא אפילו זוג אחד לידי חופה וקידושין.

התיישב השדכן הצעיר מתוסכל מחוסר ההצלחה והחל במוחו, את תושבי העיר הקטנה להאשים.    ניגש אליו יהודי זקן ואמר "יש לך תפקיד משמעותי בקהילה". "כדי לחבר את הרווקים עליך להיות קשוב  אליהם ולא את עצמך לפאר בתהילה".

***

מנהיגות היא שליחות.  המנהיג נדרש לתת את מרחב הפעולה לפקודיו, לנתב אותם, להנחות אותם, להדריך אותם, להעצים אותם ולפתח בהם יכולות חדשות.

את מעמדו בראש המערכת ואת ההערכה וההכרה לה הוא זוכה הוא מקבל בזכות השירות שהוא נותן לפקודיו ולא מתוקף העמדה בה הוא נמצא.

מנהיגות מתוך אגו שלילי –  מניע אישי, כדי לפאר ולרומם את המנהיג.

מנהיגות מתוך אגו חיובי – נעשית מתוך הבנה שאני נדרש להשתפר כדי לפאר ולרומם את הפקודים.

בפרשת השבוע, קורח ונאמניו מורדים במנהיגותו של משה ומנסים לקחת לעצמם עמדת כח כדי להשיג מעמד אישי גבוה יותר ולא כדי לשרת את העם.

וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה. (במדבר טז' ג')

קורח מאשים את משה ואהרון כי לקחו לעצמם את ההנהגה מתוך התנשאות וממניעים אישיים.

למעשה קורח פוסל את משה ואהרון וחושף את המניע האמיתי שלו.

– הפוסל במומו הוא פוסל

משימת השבוע:

נפעל ונמלא את תפקידנו מתוך מניע חיובי.

כדי לשפר את הסובבים, נהיה חייבים להשתפר בעצמנו- זה כורח המציאות.