diamond night ליל יהלומים
יצאתי לטיול לילי בשטח הפתוח הקרוב לביתי.
היה זה לילה ללא עננים.
ככל שהתרחקתי מאורות הישוב התגברה אט אט העלטה עד שהפכה לחושך מוחלט. הרמתי מבטי מעלה ונגלה לעיני מראה מדהים.
רקיע שחור משובץ בנקודות אור, כמו מרבד שחור משובץ יהלומים יוקרתיים שמחזירים בקריצה נצנוץ מרהיב בכל פעם שהעין מביטה מעלה, האין זה פלא?!
אין סוף נקודות אור שמנצנצות בכל לילה ויוצרות פסיפס מרהיב על רקע החלל העצום שעוטף אותן.
מדובר באירוע שיגרתי שקורה בכל לילה. אין כאן שום דבר מיוחד, סה"כ מדובר בתופעת טבע רגילה שמתרחשת כל הזמן כבר במשך מיליוני שנים ותמשך עוד שנים רבות הלאה.
חשבתי לעצמי, רק רגע, היתכן שזה כן אירוע חד פעמי? נגיד שבכל הלילות הייתי רואה רק שמים שחורים וחשוכים, אפלה מוחלטת.
כל לילה היה אפל ושחור, ללא ירח ובלי כוכבים.
ורק פעם בחמש שנים היו נגלים לפתע מתוך האפלה, מיליוני כוכבים מרהיבים אשר היו נותנים לאנושות ליהנות מהמראה הקסום הזה למשך כל אותו הלילה, עד הזריחה, רק למשך עשר שעות.
מה היה קורה באותו הלילה? איך העולם היה מציין מועד כזה?
התחלתי לדמיין, ההפנינג ענק, מופעי אומנים, מסיבות לילה מטורפות, אירועי מדיטציה מיוחדים, תפילות המוניות, מסיבות טבע, טיולי לילה קסומים, תצפיות, חתונות, מופעי מוזיקה ושירה עד הזריחה, טיסות יוקרה, שייט יכטות לילי בלב ים ועוד המון אפשרויות מדהימות לחגוג אירוע נדיר כל כך.
כל האנושות בעולם הייתה מתכנסת לציין את הלילה הזה… קראתי לו – ליל היהלומים – The Diamond night
ללא ספק עשר שעות של שכרון חושים.
אבל "לצערנו" זה קורה כל לילה ולכן אין כאן באמת סיבה למסיבה ואף אחד לא חוגג.
אנחנו חיים בתקופה מיוחדת.
רק לפני שבעים שמונים שנה האנושות הייתה עסוקה בהישרדות.
הישרדות ממגפות, פוגרומים ומלחמות, רעב, עוני ודיקטטורים איומים ואכזריים.
היום, אנחנו בעידן חדש.
הכל רץ, על כל נושא נכתבו ספרים ואין ספור מאמרים, קיימים מאגרי מידע עצומים בכל תחום, עידן בו הכל זמין ונגיש, קצב החיים מהיר מאוד, ניתן להעביר ולקבל מידע ומוצרים בלחיצת כפתור, מכל נקודה בעולם אפשר לתקשר באופן מלא ללא כל קושי.
ויחד עם זאת אני מרגיש שאין לי זמן.
איך זה יכול להיות שכל מה שאני עושה היום מהיר פי כמה מהקצב שבו פעלתי בעבר, ההספק שלי גבוה לאין ערוך ובכל זאת אני מרגיש שלא עשיתי כלום?
אתם מכירים את התחושה הזאת? רצים ומתרוצצים ולא שמים לב לדבר האמיתי.
כל מה שקורה כאן הוא פלא.
גם עכשיו, ברגע זה, מתרחש פלא.
ממש עכשיו כשאתם קוראים את השורות האלה, נדרשת הסתברות בלתי הגיונית של אחד לטריליון כדי שהרגע הזה יתקיים. ובכל זאת אתם כאן ועכשיו.
להיות נוכח ברגע, בהווה, כאן ועכשיו.
להנות מכל מה שקיים בתוכי, בהישגים שלי, במעשים שלי.
התרכזתי בנשימה שלי, שאיפה ארוכה של אויר לבית החזה, שומר את האוויר בריאות שתי שניות, ולאט לאט נושף החוצה.
במשך שתי דקות שאיפה ונשיפה איטית ורגועה – האין זה פלא?!
שלחתי מבט חוזר מעלה. חוויה עוצרת נשימה, מיליוני כוכבים זוהרים. חגגתי את הרגע המיוחד הזה.
המחשבה הזאת נתנה לי להבין שאני חלק מפלא עולמי. אני נהנה מהטבע העוצמתי שסובב אותי, אני שם לב לפרטים , למשב הרוח, לאנשים שסביבי.
אני מקבל בכל יום עשרים וארבע שעות של עולם קסום ואני חלק ממנו.
תודה
נותנים לי מתנה בכל יום ובכל לילה, שום דבר הוא לא מובן מאליו, לכל דבר יש משמעות.
אני ומיוחד ובעל משמעות עצומה עבור הסביבה שלי ולסביבה שלי משמעות עצומה עבורי.
תהנו מהרגע, תחשבו על הנשימה. אנחנו חיים כאן ועכשיו.
העבר כבר עבר והעתיד עוד לא הגיע. יש רק כאן ועכשיו, הווה מוחלט.
תעשו הכי טוב שאתם יכולים, בהווה, עכשיו.
רק ככה תצרו עבר מפואר ועתיד מבטיח
אסיים במילות השיר…
אלוהים נתן לך במתנה אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול, דבר נפלא דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה את החיים על פני האדמה
נתן לך את הלילה והיום נתן לך חגים ושבתות
אהבה תקווה וחלום את ישראל ארץ האבות
קיץ, חורף, סתיו, אביב ידיים וראש להגשים חלומות
נשמה טובה להביט סביב נתן לך את כל הנפלאות
נתן לך שדות ירוקים נתן לך דברים כל כך יפים
פרחים ועצים מלבלבים להביא לעולם ילדים
נהרות, נחלים וימים להאזין לשירים, לראות צבעים
שמים, ירח, כוכבים הו, מה רבו מעשיך אלוהים
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
מתנה קטנה, אך נפלאה
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
את השלום על פני האדמה (איתן מסורי)
הגיע הזמן, שנשים לב שכל יום הוא פלא שמסתיים באירוע (חד פעמי) יחיד ומיוחד
ב"ליל היהלומים"
שבת שלום קודקודים
